נרמול היחסים עם איחוד האמירויות: ביטחון ישראל ויציבות האזור קודמים להחלת ריבונות

בעקבות ההצהרה על הסכם נורמליזציה וכינון יחסים רשמיים עם איחוד האמירויות, ששוכנת במפרץ הפרסי, הודיע רוה”מ נתניהו כי “אין שום שינוי בתוכנית שלי להחיל ריבונות בתיאום מלא עם ארה”ב”. כאמור, בקרב חוגי הימין הדבר מתפרש כהפרת הבטחת הבחירות של נתניהו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. כך למשל, בכנס בחירות של הליכוד בבית שמש ב-4 בפברואר 2020, טען נתניהו כי במידה והליכוד ינצח את הבחירות, הוא יחיל את החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בבקעת הירדן וביהודה ושומרון. ראוי לציין, שנתניהו ניסה להוביל מהלך מהיר על ידי החלטת ממשלה, עוד לפני הבחירות, אולם הלה קיבל אור אדום מהאמריקאים, זאת לאחר שג’ראד קושנר חתנו ויועצו של טראמפ הצהיר כי הוא מצפה שישראל תחיל ריבונות רק לאחר הבחירות בישראל.


בנימין נתניהו בכנס בחירות בבית שמש (4.2.2020), מתוך אתר וואלה

בתוך כך, גם במערכת הפוליטית לא חסכו במילים בשל העיכוב. שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט, טען שזה טרגי שנתניהו החמיץ הזדמנות של פעם במאה שנה להחיל ריבונות על ההתיישבות הישראלית. בנוסף, ח”כ בצלאל סמוטריץ טען שההישג האדיר לכאורה של נתניהו, פירושו וויתור על החלת הריבונות הישראלית והחייאה מחדש של שיח שתי המדינות לשני עמים שהשמאל ניסה להשריש במשך שנים. זאת ועוד, במאמר שפרסם אמיר אביבי מתנועת “הביטחוניסטים”, נטען כי ההסכם הוא חשוב למדיניות האסטרטגית של ישראל, שאמור להוות מהלך משלים לריבונות ולא לבוא במקומה. ואולם, מי שתקף באופן הבוטה ביותר את רוה”מ נתניהו, הוא ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. הלה טען שנתניהו רחוק כפסע מאובדן אמון מוחלט של המחנה הלאומי, שהתגייס כולו לבחור בו על סמך הבטחתו להחיל ריבונות מלאה על כל היישובים.

למרות האכזבה הניכרת בקרב מצביעי הימין על חלון ההזדמנויות שלא מומש, ראוי לזכור שהדבר החשוב ביותר שעומד כרגע על הפרק הינו האיום האיראני. הסכם השלום והנורמליזציה עם איחוד האמירויות הביא ליצירת קואליציה של מדינות ערב המתונות בהובלת ישראל וארה”ב אל מול הציר הרדיקלי בראשות איראן הכולל את חמאס, חיזבאללה בלבנון, והניסיון האיראני להתבסס בתוך סוריה המתפוררת. במאמר שבו כתבתי על המאמץ הישראלי לעצור את הגרעין האיראני, פירטתי שהאיראנים עד לפני התקיפה בנתנז היו רחוקים כפסע מהגעה לפצצת גרעין. יתרה מכך, דו”ח אמ”ן השנתי מתאר את חודש ספטמבר כקו האדום שבו איראן עשויה לחצות את הסף ולהגיע לפצצת גרעין. כתוצאה מכך, היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות עלו שלב אחד קדימה בכך שנחשפו לעולם כולו, כאשר הם מצהירים קבל עם ועדה, על כינון יחסים רשמיים על כל המשתמע מכך. יתרה מכך, השבוע התבשרנו שמזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, לאחר ביקורו בישראל, מתכנן ועידת שלום אזורית באחת מנסיכויות המפרץ, כאשר המשתתפות יכללו את: עומאן, מרוקו, סודאן וצ’אד.

כאמור, האיום האיראני אינו מופנה כלפי מדינת ישראל ותו לא, אלא כלפי מדינות המפרץ ששוכנות בסמוך לאיראן. לא בכדי, טען שר המודיעין אלי כהן כי מתקיימים מגעים עם מדינות נוספות וביניהן בחריין ועומאן, שכן הללו חוששות מאיראן בעלת נשק גרעיני, והאיום הזה מקרב בינן לבין ישראל שמובילה את המאבק באיראנים. דוגמא מובהקת לתוקפנות האיראנית ממנה חוששות מדינות המפרץ, היא התקיפה האיראנית על שדות הנפט של סעודיה בספטמבר האחרון. המתקפה בוצעה על ידי שני נחילי כטב”מים שהביאו להרס כה גדול, עד שהשמידו 50 אחוזים מיצוא הנפט של הממלכה. זאת הייתה מתקפה הרסנית ומדויקת (ללא נפגעים בנפש), הממחישה את התעוזה הרבה של האיראנים, כאשר הכטב”מים הצליחו לחמוק ממערכות המכ”מ הסעודיות. משום כך, בכדי לסכל מתקפה דומה שכזאת, נגד מדינת ישראל, או לחלופין כלפי מדינה אחרת במפרץ, יש צורך במערכות הגנה חכמות, מודיעין מהימן הכולל יכולת גילוי מוקדם. שני פרמטרים שישראל יכולה להתגאות בהם ולחלוק אותם עם מדינות נוספות במטרה לבלום את התמנון האיראני.


המפרץ הפרסי, מפה מתוך האתר ynet

“דוקטרינת נתניהו”

נתון משמעותי שאין להקל בו ראש, הוא העובדה שההסכם עם איחוד האמירויות שולל את זכות הוטו של הפלשתינים שמנע עד כה כינון יחסים רשמיים עם מדינת ישראל מול ארצות ערב השונות. כל בר דעת מבין שהפלשתינים שוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל ואת הלגיטימיות של העם היהודי לשכון בביתו. הפרשן הידוע אהוד יערי, קרא לכך “דוקטרינת נתניהו” שלמעשה שוללת את התפיסה השגויה שהייתה נהוגה בישראל, כי הדרך היחידה להגיע לנורמליזציה עם מדינות ערב חייבת לעבור במוקטעה. יערי טוען עוד שנתניהו באופן שיטתי ועקבי במשך שנות כהונתו יצר קשרים בזירה הבינלאומית עם מדינות כמו הודו, יפן ואפילו ברזיל, אשר הביאו את ישראל למצב של כינון יחסים מתחת לרדאר עם מדינות ערב המתונות (כמובן שהתמורות במזה”ת סייעו לכך באופן ניכר) וכך שלל מהפלשתינים את זכות הוטו שבה החזיקו במשך שנים רבות. כלומר, ההבנה שהפלשתינים לא יסכימו להתפשר מול ישראל: הן הרשות הפלשתינית והן ארגון החמאס, הביאו אותנו לבצע איגוף לאבו דאבי, ריאד וחרטום.

זאת ועוד, המצב הפוליטי הסבוך שמדינת ישראל שרויה בו בשנה וחצי האחרונות, הביאו לכך, שלא ניתן היה להחיל עד כה את החוק הישראלי על בקעת הירדן ושטחי יהודה ושומרון, כיוון שהחצי השני של הממשלה הפריטטית מתנגד לכך. רק נזכיר שראש הממשלה החלופי ושר הביטחון הנוכחי בני גנץ טען לפני כינון הממשלה, שיפעל להחלת ריבונות על בקעת הירדן לאחר הבחירות, ובתאום עם הקהילה הבינלאומית.

יש לציין, שהקהילה הבינלאומית כוללת ארגונים בינלאומיים כגון: מועצת הביטחון של האו”ם, בית הדין הבינלאומי לצדק, ועדות לזכויות אדם, ומדינות אירופיות. לשיטתם, שטחי יהודה ושומרון הם למעשה שטחי הגדה המערבית ושייכים לכאורה לעם הפלשתיני. משכך, הם מתנגדים נחרצות לעניין “הסיפוח” וגורסים שזהו “שטח כבוש” ובכך ישראל מפרה את הדין הבינלאומי.

גנץ אומנם נכנס  לסבב א’ בבחירות 19 כטירון בביצה הפוליטית הישראלית, אך הבין מהר מאוד שסוגיית החלת הריבונות שווה לא מעט מנדטים שעשויים להטות את הכף לטובת כחול לבן, ולכן החל לשנות את כיוון הספינה ולדקלם את צמד המילים “החלת ריבונות”. כך למשל, בסיור שערך בסיור בצפון ים המלח ובבקעת הירדן ב-21 בינואר טען כי “לאחר הבחירות נפעל להחלת ריבונות על בקעת הירדן”, זאת כדי למשוך מצביעי ימין פוטנציאליים לכחול לבן.


גנץ ובוגי יעלון בבקעת הירדן, באדיבות אתר וואלה, (צילום אלעד מלכה)

חרף האמור לעיל, אין להתעלם מהעובדה שעסקת המאה הינה הזדמנות היסטורית ואולי חד פעמית שלא תחזור בשנים הקרובות. הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, הפיצול בתוך האיחוד האירופי והעובדה שהארגון נמצא בשפל חסר תקדים. שנית, ישנו ממשל אמריקאי אוהד שעשוי להתחלף בבחירות הקרובות בחודש נובמבר. שלישית, גם כאשר העבירו את השגרירות האמריקאית לירושלים, תרחישי האימים אותם צפו בתקשורת העלו חרס. ולפיכך יש להחיל את החוק הישראלי על כלל שטחי C. סביר להניח שהמהלך של נורמליזציה עם איחוד האמירויות יביא לכינון יחסים רשמיים עם מדינות נוספות, ובה בעת מעכב את תהליך החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן כפי שנתניהו הבטיח, אך עדיין לא מאוחר מדי לבצע מהלך היסטורי שישאיר חותם על שנות כהונתו של בנימין נתניהו. על הנשיא טראמפ לאפשר לנתניהו ליישם את התוכנית אותה הגה ממשלו ולהחיל את החוק הישראלי על יישובי יהודה ושומרון, בקעת הירדן וירושלים רבתי. למעלה מזה, תרחיש האימים של בחירות מיותרות נוספות בשנת 2020 הוסר מעל הפרק לעת עתה (דחייה של 100 ימים), ומעניק לישראל מספיק זמן בכדי לבצע מהלך היסטורי על ידי קביעת גבולותיה של מדינת ישראל.

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

הרשמו לניוזלטר

קבלו הודעה למייל עם כל פוסט חדש.

עוד בבלוג

הזירה שישראל מפקירה לידי אויבנו

המלחמה כיום אינה מסתכמת רק במאבק מזוין, אלא מתנהל קרב נוסף על התודעה, הנרטיב, על רעיונות ואידאות וכן על הלבבות והתחושות של בני האדם. ניתן