יום האישה הבינלאומי: לא תקף באסלאם הקיצוני

כמדי שנה, ב-8 במרץ מציינים בעולם את יום האישה הבין לאומי במדינות רבות וכמובן בישראל. המטרה שלשמה מציינים את יום האישה הבין לאומי הוא בכדי להעלות את המודעות למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבקן לצדק, לשלום ולקדמה. ואכן, מתחילת ראשית המאבק נעשתה כברת דרך משמעותית מאוד ביחס כלפי נשים בעולם המערבי. כך למשל, בכנסת ישראל ישנה וועדה ייעודית לקידום מעמד האישה, אשר מופקדת על קידום נשים, ייצוג הולם במקומות מפתח (יש עוד דרך ארוכה בעיקר בפוליטיקה), מניעת אפליה על רקע מין או נטייה מינית וכמובן מאבק באלימות כלפי נשים שמרימה ראש.
ואולם בעוד שבעולם המערבי, עוסקים רבות בקידום נשים, ומניעת אפלייתן, העולם הערבי ובעיקר תחת האסלאם הקיצוני מעמדן של נשים נמצא הרחק מאחור. כך למשל, על-פי פרסום של מכון ממרי שמסקר את העולם הערבי, התעוררה לאחרונה סערה רבתי בקטר בעקבות הזמנת נדא אל-אהדל, פעילת נשים וזכויות אדם תימניה להשתתף בכינוס מקוון העוסק בנושא נישואין. אל-אהדל הפכה להיות ידועה בציבור בשל סרטון ויראלי שהתפרסם במכון בשנת 2013, כאשר אולצה להתחתן עם אדם מבוגר בניגוד לרצונה כאשר היותה בת 11 בלבד. אל-אהדל סירבה לכך ונמלטה על נפשה מבית הוריה.
יש לציין, כי חוקי הנישואים והגירושים במדינות ערב מתבססים בעיקרם על הלכה מוסלמית, הנשענת על הקוראן. בתוך כך, רשויות הדת ומוסדות הדת בכל מדינה משתפים פעולה עם המדינה וההנהגה הפוליטית ובעצם העניקו פרשנויות חדשות שתאמו את דרישותיהם וצרכיהם של השליטים. הסיבה לכך הינה, שלכל אורך ההיסטוריה שיקפו הכוח הפוליטי והמדינה את האינטרסים של המעמדות השליטים, קרי מבנה מעמדי שבראשו עומד הגבר (פטריארכיה). אל-אהדל יוצאת בריש גלי כנגד האסלאם והקיצוניות הדתית והפגיעה בזכויות נשים וילדים בשם הדת לכאורה ואף דרבנה נשים באשר הן להסיר את הרעלה מעל ראשן.  משום כך, הזמנתה של אל-אהדל לאותן כינוס מקוון שעוסק במעמדן של נשים עוררה זעם רב בקרב קטרים רבים.

¨http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?17_4 

השדרנית הסעודית “נדין אל-בדיר” מלינה על מצב הנשים בעולם הערבי, ומאשימה את תכניות הלימוד והממסד הדתי בכך שהן יוצרות סטנדרט כפול החברה הערבית לגבר ולאישה, מתוך את ממרי

עוד באותו עניין, לאחר המהפכה האסלאמית ב-79 באיראן, כאשר עלה לשלטון המנהיג הרוחני העליון ח’ומיני, הוא ייחס לרעלה כובד משקל, ולמעשה הרעלה זכתה לכינוי: “הדגל של המהפכה”. הרעלה נכפתה על הנשים וחומיני  הקים את “יחידות המוסר” שכללו גברים ונשים חמושים שתפקידם לסייר ברחובות ולדאוג לשמירת החוק החדש. לורה פיצ’גרלד בספרה “רעלה של ורדים”, מגוללת לאחר שברחה לארה”ב, כי תחת האסלאם הרדיקלי בהובלת משטר האייתוללות “ילדות בנות תשע באיראן לא צועקות בשמחה במגרשי משחקים, חשופות לעיני העוברים ושבים… והן אינן מטלטלות את שערן הג’ינג’י הארוך כיודעות בביטחון שנחכה להן אהבה בעתיד…. ברפובליקה האסלאמית של איראן אין שום דבר תמים ברגע שכזה”.
ניתן לומר אפוא, כי ההלכה האסלאמית אינה רואה עין בעין את זכויותיהם של הגבר והאישה. כלומר, על פי האסלאם אין גברים ונשים זכאים לאותם זכויות. מנגד, הנורמות המערביות המודרניות רואות בגברים ונשים כשווים, ולפיכך חייבים הם ליהנות מאותן זכויות, אך אלו אינן יכולות להיות קבילות על האסלאם.
אומנם משבי רוח מרעננים ניכרים תחת האסלאם הרדיקלי כמו העובדה שנשים בממלכה הסעודית רשאיות סוף סוף לנהוג, ונשים הפועלות לזכויות האישה זוקפות קומה, אך הדרך ארוכה עד לשוויון זכויות מלא בין נשים וגברים בעולם המוסלמי והערבי. פערים רבים שצריך לצמצם וביניהם האלימות כלפי נשים על ידי בעליהן, מילת נשים ונישואי הנאה הן באסלאם הסוני והן באסלאם השיעי.

הנהגת החדשה הודפת מעליה את חבורת אנשי הדת השמרנים שהתנגדו לנהיגת נשים, מתוך אתר ממרי

לפיכך, מעמדן של הנשים מידרדר בשל  עליית הזרמים האסלאמיסטים הקיצוניים. סקירה של הסביבה בעולם הערבי או על הנשים באפריקה, מציגה תמונה של סבל רב בו שרויות הנשים – ילדות, צעירות, נערות, אימהות, אלמנות ומבוגרות.

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

הרשמו לניוזלטר

קבלו הודעה למייל עם כל פוסט חדש.

עוד בבלוג

הזירה שישראל מפקירה לידי אויבנו

המלחמה כיום אינה מסתכמת רק במאבק מזוין, אלא מתנהל קרב נוסף על התודעה, הנרטיב, על רעיונות ואידאות וכן על הלבבות והתחושות של בני האדם. ניתן