“הדרום הפרוע”

מעשה שהיה כך היה: בשנת 2012, אנכי וחבריי לגדוד המילואים (7056) התכנסו באחת מכיתות הלימוד מבסיסי צה”ל בדרום, כחלק מהכנת סגל לקראת תפיסת קו בדרום חברון. אמנם עברו מספר שנים לא מבוטל מאז, אולם אינני יכול לשכוח את ההמולה שהתפתחה בחדר בעקבות נהלי הפתיחה ההזויים והלא ברורים שלכאורה הוגדרו לנו באותה עת, לקראת העלייה לקו.
נשוב לשנת 2021. כאמור, כל מילואימניק שמגיע להתאמן בשטחי האש של בסיס האימונים צאלים מכיר את אותן התמונות: בדואים מהפזורה שרוכבים בפראות חסרת רסן על גבי טרקטורונים (לאור יום!) ופועלים כדי לגנוב ציוד צבאי ואף ציוד אישי של מילואימניקים. בחודש יוני האחרון, אף הגדילו אותם פורעים וגנבו באישון לילה רכב פרטי מתוך חניון של בסיס צאלים המיועד למילואימניקים שבאים להתאמן. אותו שוד התרחש שבוע אחד בלבד לאחר שנגנב מתוך הבונקר של הבסיס קרוב ל-100,000 קליעים של רובה מסוג אם 16!

בסיס צאלים, צילום: דודו גרינשפן
השבוע התקבל דיווח שלא ירד מהכותרות, אודות פריצת רכב אל תוך בסיס חיל האוויר נבטים (כפי הנראה מהפזורה הבדואית בנגב) לאחר מרדף של המשטרה בעקבותיו, אשר מעידה על חוסר משילות ואוזלת היד שמגלה המדינה ביחס לפזורה הבדואית בדרום הפרוע. כמו כן, הפריצה מעידה על כשלים חמורים באבטחת אחד הבסיסים החשובים והאסטרטגיים ביותר של צה”ל שבו נמצאת בין היתר טייסת של מטוס האדיר (F-35 (.
הפריצה לתוך אחד הבסיסים שאמורים להיות השמורים ביותר במדינה, חשפה את הכשל המהותי של הצבא ושל הממשלה בטיפול בתופעה החמורה שהולכת ומתעצמת. מילים נבובות מצד פוליטיקאים אודות טיפול בבעיה אינן פתרון, אלא בעיה כיוון שהגנבים מבינים שאין דין ואין דיין ולכן הכול מותר. אותם פורעים יודעים את כל הנהלים טוב יותר מהחיילים והקצינים ולכן מרשים לעצמם לחצות גבולות שלא אמורים להיחצות בשום אופן במדינה מתוקנת.
אירוע חמור לא פחות, שלא הדהד מספיק בתקשורת, התרחש לפני שבוע לערך בבסיס תימן שבדרום. שלושה בדואים מהיישוב תל שבע, חדרו אל הבסיס באין מפריע ונתפסו על חם כשהם מעמיסים כדורים, תרמילים, מעילים צבאיים וסוודרים על גבי תיקים שנשאו על גבם. החיילים שתפסו אותם התקשרו למשטרה בכדי שתעצור את הפורעים בגין העבירה החמורה. בד בבד, הגיח גנב נוסף, תושב לקיה שזרק רימון תרגול לעבר החיילים ההמומים. כמובן שהאירוע היה מסתיים אחרת לגמרי, באם היה מדובר ברימון רסס אמיתי, אך אין זה מפחית מחומרתו ומחומרת המצב.
כאמור, הבעיה נעוצה בעובדה שידיהם של חיילי צה”ל הן בסדיר והן במילואים שאין כל הרתעה. כאשר, פורעים מרשים לעצמם לגנוב ציוד צבאי באין מפריע או חוטפים ציוד לנגד עיניהם של חיילים וקצינים, ומפקד בסיס צאלים מעז ברוב חוצפתו להורות לא לרדוף אחר פורעים שגונבים ציוד אישי וצבאי (לעיתים חד הן, מילואימניקים רבים מגיעים עם ציוד צבאי אישי שלהם מהבית), מעיד על כשל מהותי: אין הרתעה ואין משילות ולכן הכול פרוץ ומותר.
בחודש יוני האחרון, התבטא באופן חריג מפקד המחוז הדרומי בנוגע לתופעה, כאשר הוא מודה בקולו כי למשטרה אין את הכלים לעצור את ההפקרות וכי ישנם אזורים אליהם המשטרה פשוט לא נכנסת.
ראוי לציין, שהנושא נדון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת הנוכחית וזאת שלפניה. יו”ר הוועדה של ח”כ צבי האוזר טען בדיון שהתקיים לא מכבר, כי “גניבת הנשקים מצה״ל מאפשרת אלימות בנשק חם בחברה הישראלית. עבירות של רצח והריגה מתבצעות כאשר לרוב הנשק בו מתבצעת העבירה הוא נשק צה״לי גנוב”. ח”כ יועז הנדל הוסיף וטען בדיון ש-“במשך 10 שנים אנחנו הולכים ומאבדים חלקים מהנגב. יש אזורים שלמים במדינת ישראל שיש בהם פרוטקשן ופוליגמיה. צריך להרים דגל אדום”.
לפיכך, הממשלה חייבת להעביר את הסמכויות אל הצבא, לשנות את נהלי הפתיחה באש שאינם ברורים וחדים כתער, לשנות את נהלי אבטחת בסיסי צה”ל, לחדד נהלים וכן גם להעיף, הביתה את אותם מפקדי בסיס שנתנו דרור לאותם פורעים לעשות כבשלהם בשטחם. הרמטכ”ל כוכבי חייב לדפוק על השולחן (אולי גם להפוך אחד) כדי שהתופעה הזאת תפסק לאלתר. אימוני צה”ל נעצרים לגמרי או נפסקים, והדבר פוגם בהכנה של הצבא לקראת מלחמה שאולי תבושש לבוא. יש לציין, שאחד הדברים שהביאו את חיל האוויר להיות הטוב ביותר הוא העובדה שלקחים מופקים, תחקירים מבוצעים והאמת תאמר ויהי מה. על הרמטכ”ל כוכבי ליישם זאת גם באירוע האחרון בבסיס נבטים וכמובן בכל הבסיסים בדרום.
מילואימניקים שממילא מהווים אחוז קטן מכלל האוכלוסייה, אשר ביום הדין יסכנו את חייהם לטובת ביטחון המדינה, שעוזבים את כל עיסוקיהם, ומשאירים את הילדים והאישה שבועות שלמים לבדם, אינם צריכים בנוסף לכל זה גם להתמודד עם החשש שמא יצאו למילואים ואולי ישובו הביתה ללא רכבם או ציוד אישי שייגנב להם.
בעוד כשבועיים חבריי למילואים ואני נצא לאימון בבסיס צאלים, כאשר אנו יודעים מבעוד מועד שידנו קשורות ולא נוכל לעשות דבר במידה וניתקל בפורעים שהדרום כבר מזמן שייך רק להם.

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

הרשמו לניוזלטר

קבלו הודעה למייל עם כל פוסט חדש.

עוד בבלוג

בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חינוך

בין השנים 1996-2001 הטליבאן שלט באפגניסטן לאחר 4 שנות מלחמת אזרחים בין קבוצות מוג’אהדין שונות בתוך המדינה. בזמן הזה הוא אסר על נשים לצאת וללמוד,