התודעה הכוזבת של התקשורת בדבר מכירת מטוסי החמקן ופרשת הצוללות

מכירת מטוסי החמקן (35F) לאיחוד האמירויות והצוללות הגרמניות למצרים הם חלק מהליך טבעי של מירוץ חימוש בלתי פוסק באזור מאוים. מטרתו הינה הבטחת האינטרסים הביטחוניים של המדינות באזור בעקבות האיום מצד המשטר בטהראן. כל ההמולה התקשורתית סביב “פגיעה בביטחון המדינה” הינם ניסיון ליצור תודעה מצד התקשורת המתבררת ככוזבת, משום שהאיום המרכזי ביותר הוא הפעילות האיראנית במרחב, שכוללת בין היתר את מערך הטילים המדויקים של החיזבאללה בתוך לבנון וסוגיית הגרעין האיראני .

מיד לאחר החתימה על כינון יחסים רשמיים עם איחוד האמירויות ובחריין, דווח בתקשורת בארץ בקול תרועה אודות עסקת הנשק בין ארה”ב לאיחוד האמירויות הכוללת רכישת 50 מטוסי חמקן מסוג F35, אשר לכאורה עשויים לפגוע בעליונות של חיל האוויר הישראלי. הסיבות לכך הן: שהטכנולוגיות הללו עשויות לזלוג ליריבותיה של ארה”ב (סין ורוסיה) וכן שהדבר עשוי להגביר את מירוץ החימוש באזור. ואם לא די בכך, שר האנרגיה והתשתיות יובל שטייניץ שמכהן בקבינט הביטחוני, התבטא בשידור ברדיו לפני שבועיים, וטען כי קטאר עשויה לקבל אף היא מטוסים מסוג זה על אף התנגדותה של ישראל למהלך. עם זאת, אסקור מדוע למרות כל הטענות האמורות, הדברים אינם חמורים כפי שהם מוצגים בחלק מכלי התקשורת והתמונה שמוצגת לקוראים ולצופים הינה חלקית בלבד.

ציר הרשע בחסות איראן

האיום האיראני עודנו מרחף כעננה מעל ראשה של מדינת ישראל ובייחוד על המדינות הערביות המתונות שגובלות עם איראן, היות והרפובליקה האסלאמית ממשיכה לערער את היציבות באזור כולו. משטר האייתוללות אינו פוסק לרגע ממירוץ החימוש לעבר פצצת גרעין (קרוב מתמיד) ואינו חדל ממאמציו להתעצם צבאית. מאמצים אלו נובעים מהעובדה שאיראן רואה עצמה כמובילת האסלאם השיעי במזרח התיכון, ולכן חרף מצבם הכלכלי הקשה והעובדה שהמטבע האיראני צנח בחודשים האחרונים והגיע לשפל חסר תקדים, הם נחושים ביצוא המהפכה. כך למשל, לאחרונה דווח על ידי סוכנות הידיעות הלאומית של האו”ם, שאיראן החלה לבצע עבודות בנייה ושיקום במתקן הגרעין בנתנז שניזוק קשות בחודש יוני האחרון כאשר פיצוץ מסתורי השמיד חלק ניכר מהמבנה שמכיל צנטריפוגות אשר אמורות להעשיר אורניום בקצב מהיר.

נוסף על כך, בעוד שבארץ גופי התקשורת ממשיכים לפמפם את סוגיית מכירת המטוסים ואף טוענים שהיא חמורה עשרות מונים מסוגיית מכירת הצוללות הגרמניות למצרים (“פרשת כלי השיט והצוללות”), מועצת הביטחון של האו”ם הסירה את האמברגו על מכירת נשק לאיראן בחודש שעבר (18 באוקטובר). כתוצאה מכך, האיראנים יבצעו עסקת ענק מול רוסיה הנאמדת ב-21 מיליארד דולר, כאשר הם מתכוונים לרכוש ציוד לווייני, מערכות הגנה אווירית מסוג S300 וכן מטוסי קרב מסוג סוחוי סופר ג’ט.

                        מתקן הגרעין בנתנז, ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

 הנס מורגנטאו (אבי אסכולת הריאליזם), מתאר בספרו הידוע “פוליטיקה בין האומות”, כי יחסים בינלאומיים מעוצבים באמצעות מאבק בין מדינות להשגת עוצמה ושלום. כלומר, מדינות פועלות מתוך רצון להשיג עוצמה על מנת להבטיח את האינטרסים שלהם, כאשר האינטרס החיוני ביותר הינו ביטחון. בתוך כך, לא ניתן להתעלם מהתמורות חסרות תקדים אשר משנות את פני המזרח התיכון והעולם הערבי, שהלכה למעשה התחלק לשני מחנות בעקבות התעצמותה של איראן ושאיפותיה הרדיקליות להגמון באזור כולו. צד אחד, המתון בהובלת ארה”ב הכולל את ישראל, סעודיה, מצרים, ירדן, בחריין, איחוד האמירויות, מרוקו שעוד לא יצאה מהארון ואף סודן שהצטרפה לא מכבר. מנגד, המחנה הרדיקלי בהובלת איראן השיעית, הכולל את סוריה (מה שנשאר ממנה), לבנון תחת החיזבאללה, עיראק, תימן קטאר ועזה (להוציא את טורקיה שמהווה איום על ישראל אך לא משתייכת למחנה הנ”ל).

“העליונות האווירית הישראלית תפגע”, האומנם?

נשוב ל-ראיון של השר שטייניץ. מדבריו עולה שאיחוד האמירויות היו רוכשים את מטוסי החמקן עם ובלי קשר להסכם עם מדינת ישראל (הם מנסים כבר 6 שנים). זאת ועוד, שטייניץ ציין, כי מטוסי החמקן מוגבלים בטווח הפעולה שלהם, וכדי להגיע לישראל, עליהם לבצע בדרך שני תדלוקים, דבר שיקשה עליהם מאוד באם ירצו לתקוף. ואולם, הדבר המשמעותי ביותר הוא העובדה שאיחוד האמירויות נמצאת במתיחות מול איראן ולא מול ישראל. רוצה לומר, ישראל ואיחוד האמירויות משלבות ידיים מול טהרן. במאמר שפרסמתי אודות “נרמול היחסים עם איחוד האמירויות: ביטחון ישראל ויציבות האזור קודמים להחלת ריבונות” (מתאריך ה-27 באוגוסט 2020), ציינתי את התקיפה האיראנית על שדות הנפט הסעודיים שהשביתו 50 אחוזים משדות הנפט של הממלכה.

איחוד האמירויות שחוששים (ובצדק) מהתוקפנות האיראנית במפרץ שחצתה שיאים חדשים בעקבות הסכם הגרעין ב-2015, אינם מעוניינים להיות הבאים בתור ולכן מבקשים להצטייד ולהיערך בהתאם בכדי לשמור על ביטחונם. ראוי לציין שהם נמצאים מול האמריקאים במשא ומתן כבר מספר שנים בנוגע לכך. נתון נוסף שהתקשורת מתעלמת ממנו הוא שכיום מדינת ישראל היא זאת שמובילה את חזית המאבק מול האיראנים (בגיבוי ותמיכה אמריקאית) באופן גלוי וסמוי הן בסוריה והן במקומות אחרים שהשתיקה יפה להן. זאת כחלק ממדיניות המב”מ (המערכה שבין המלחמות) שישראל מנהלת כבר מספר שנים, בכדי להרחיק את המלחמה הבאה ככל הניתן ועל מנת למנוע את ההתעצמות הצבאית של חיזבאללה ושלוחותיה של הרפובליקה האסלאמית.

נוסף על כך, אלו הטוענים שנתניהו פוגע בביטחון המדינה ואפשר את העסקה הזאת ביודעין טועים ומטעים. אחת מהבטחות הבחירות של הנשיא טראמפ לפני בחירתו ב-2016 אשר הפכה להיות סלוגן הייתה, כי “הוא יהפוך את אמריקה לגדולה שוב”. בכדי ליישם את אותה אמרה ידועה, טראמפ פעל לכך שארה”ב תקיים עסקאות נשק שיכניסו המון כסף לכלכלה האמריקאית, בייחוד בימים שבהם יש משבר בריאותי וכלכלי גדול (באומרו יש להם את הכסף). זאת ועוד, למרות הידידות הגדולה שהתחזקה באופן ניכר בין ישראל לארה”ב תחת ממשל טראמפ, ישראל אינה יכולה להתערב באינטרסים הבסיסיים של ארה”ב.

מעבר לכך, ישנו חוק בארה”ב שמציין במפורש כי הממשל מחויב לשמור על העליונות הצבאית של ישראל ולכן ישראל לא תפגע מכך צבאית. ולראיה, לאחרונה דווח כי שר ההגנה האמריקאי נחת בישראל ועדכן את שר הביטחון גנץ, שארה”ב תמכור לישראל “חבילת פיצוי” הולמת בתצורת: מטוסי חמקן מסוג 22-F וכן פצצות מדויקות חודרות בונקרים. לא זאת אף זאת, התעשייה האווירית חשפה לפני כשבועיים מערכת מכ”ם חדשה אותה פיתחה לאיתור וזיהוי מטרות אוויריות. מערכת המכ”ם הזאת עשויה גם להתחקות אחר מטוסי ה-35-F ואף אחר כטב”מים (כלי טיס בלתי מאוישים.

מחזור “פרשת הצוללות

כאמור, כפי שישראל אינה יכולה להתערב בענייניה האישיים של ארה”ב הנוגעים לאינטרסים חיוניים, אזי על אחת כמה וכמה אין היא יכולה להתערב באינטרסים של ממשלת גרמניה. על פי פרסום באתר “גלובס”, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל העניקה ערבויות שיתרונה הצבאי של ישראל יישמר למרות העסקה המדוברת. עם זאת מרקל טענה שהעמדה הישראלית חשובה, אך אינה מכרעת. דהיינו, גרמניה תפעל בסופו של דבר בהתאם לאינטרסים והשיקולים שלה, ולאחר מכן תיתן את הדעת בנוגע לעמדתה של ישראל. כמו כן, על פי גורם ישראלי בכיר, אותן צוללות מדוברות נמכרו למעל 20 מדינות והמצרים יוכלו להשיג צוללות מסוג דומה ממדינות אחרות.

ראוי לציין, שעסקת הצוללות עם המצרים החלה בתקופת כהונתו של הנשיא אובמה, כאשר הממשל האמריקאי תחתיו הבטיחו שהיתרון הישראלי יישמר. נוסף על כך, במערכת הביטחון התקבלה ההחלטה שלא להתנגד לעסקה המדוברת, כיוון שהייתה חלק ממהלך גיאופוליטי אסטרטגי בין ישראל לנשיא מצרים הגנרל א-סיסי שהוביל לשיתוף פעולה בין שתי המדינות הכולל מאבק בדאע”ש סיני ולחץ ישראלי על ארה”ב שלא לעצור את הסיוע הביטחוני למצרים. ואולם הדבר החשוב ביותר הוא פתיחת הדלת מצד המצרים לעולם הערבי המתון.

צוללת של חיל הים, צילום: אלעד גרשגורן, מתוך אתר כלכליסט

פועל יוצא של האיום האיראני, מביא בסופו של דבר למירוץ חימוש בלתי פוסק, שאמור להבטיח את שלומם וביטחונן של אותן מדינות שחוששות מאיראן וגרורותיה ולכן באם לא ירכשו מטוסים מהאמריקאים, הן יפנו לרוסים או לסינים ובהתאמה גם עם הצוללות. במידה והמצרים לא ירכשו צוללות מהגרמנים שאמורות להבטיח את ביטחונן, אלו יפנו למדינות אחרות שכן יסכימו למכור. נקודה נוספת שחשוב לציין, עדיף שאותן מדינות המשתייכות לקואליציה הפועלת יחד עם ישראל נגד ציר הרשע, ירכשו נשק (בין אם זה צוללות או מטוסים) עם טכנולוגיה שאינה זרה לישראל ולצבא וכך ניתן יהיה למעשה להתכונן טוב יותר לתרחישים שונים ומגוונים.

נוסף על כך, במאמר שהתפרסם בעיתון הארץ, כתב האלוף במיל’ יעקב עמידרור, ראש המלל לשעבר שמעורה בפרטים, כי בניגוד לישראל, מצרים רוכשת את הצוללות מהגרמנים תמורת כסף מלא, ולכן באם גרמניה הייתה מסרבת למכור, המצרים היו פונים לדרום קוריאה, יפן, צרפת, רוסיה או סין שמייצרות צוללות דומות. משום כך, עדיף שהמצרים ירכשו תוצרת מוכרת לישראל, כך שתוכל להעריך את האיומים ברמת דיוק גבוהה, במקום למתוח את זרועות מערכת הביטחון על מנת שזאת תנסה להשיג את אותה טכנולוגיה זרה שאינה מוכרת למערכת ולצבא.

דוגמא מובהקת למאמציה של מערכת הביטחון הישראלית להתחקות אחר טכנולוגיה זרה שאיימה על מדינת ישראל, הינה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. באותה תקופה האיום המשמעותי ביותר כלפי ישראל היה מטוס תוצרת סובייטית מסוג “מיג-21”, שהטכנולוגיה שלו הייתה סודית לחלוטין עבור המערב כולו שחשש מהסובייטים. המטוס אף הועבר על ידם למספר מדינות ערב. המטוס היה חזק מאוד, מהיר, קטן וסודי לחלוטין.

מיותר לציין, כי צה”ל היה צבא אחר לגמרי ממה שמוכר לנו היום. מעבר לכך, שבאותה עת לא היה כל סיוע מצד האמריקאים. כדי להתמודד עם האיום המוסד הישראלי ביצע את הבלתי אפשרי, כאשר במצע הרואי גייס לשורותיו טייס קרב ממדינה עוינת שהנחית מבסיס צבאי זר בשטח ישראל מטוס מסוג מיג-21 במבצע שהדהד בישראל והדהים את ארה”ב ואת ארגוני הביון במערב. כתוצאה מהבאת המטוס לארץ, ניתן היה ללמוד אותו, את ביצועיו ואת נקודות התורפה שלו, מה שאפשר לישראל להתכונן טוב יותר לפני מלחמת ששת הימים.

ניתן לומר אפוא, כי מכירת מטוסי החמקן לאיחוד האמירויות והצוללות הגרמניות למצרים הינם חלק מהליך טבעי של מירוץ חימוש בלתי פוסק באזור מאוים. מטרתו הינה הבטחת האינטרסים הביטחוניים של המדינות בעקבות האיום מצד המשטר בטהראן הכולל את ציר הרשע השיעי רדיקלי. כל ההמולה התקשורתית סביב “פגיעה בביטחון המדינה” הינם ניסיון ליצור תודעה מצד התקשורת המתבררת ככוזבת, שקרית וחלקית במקרה הטוב, משום שהאיום המרכזי ביותר על ישראל הינו הפעילות האיראנית במרחב, שכוללת בין היתר את מערך הטילים המדויקים של החיזבאללה בתוך לבנון וסוגיית הגרעין האיראני. כמו כן, בראיון שקיימה אמש בחדשות 12 השדרנית יונית לוי עם השגריר האמירתי בארה”ב, הוא טען שלא הייתה הסכמה ישראלית למכירת המטוסים טרם נחתמו ההסכמים ורק לפני שבועיים כאשר הובטח לישראל שהיתרון הישראלי יישמר. וכפי שנאמר, ההר הוליד עכבר.

https://www.mako.co.il/news-world/2020_q4/Article-827cde01983b571026.htm

הראיון עם שגריר איחוד האמירויות בארה”ב על הסכם הנורמליזציה

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

הרשמו לניוזלטר

קבלו הודעה למייל עם כל פוסט חדש.

עוד בבלוג

הזירה שישראל מפקירה לידי אויבנו

המלחמה כיום אינה מסתכמת רק במאבק מזוין, אלא מתנהל קרב נוסף על התודעה, הנרטיב, על רעיונות ואידאות וכן על הלבבות והתחושות של בני האדם. ניתן