הקורונה היא רק תירוץ. האנטישמיות כאן להישאר
ביום השואה והגבורה האחרון שצוין בארץ, פרסם מכון קנטור שעוסק ביהדות אירופה, דו”ח שסוקר את תופעת האנטישמיות באירופה. על פי הדו”ח, ישנה חזרה לסטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים, ורוח של אנטישמיות קלאסית הכוללת עלילות דם כפי שהיו בימי הביניים כלפי יהודים. יתרה מכך, נגיף הקורונה הגביר ביתר שאת את אותם ביטויי אנטישמיות כפי שהיו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כך למשל, היהודים, הציונים והישראלים מואשמים כאחראים להפצת המגיפה בדומה לעבר, כאשר יהודים הואשמו כמפיצי מחלות, וככאלו שאחראים לאסונות טבע ומשברים כלכליים.
לדברי פרופסור דינה פורת, ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה, למעלה מ-40 אחוזים מיהודי אירופה בגילאי 16-34 שוקלים לעזוב את אירופה. יש לציין, שהאשמות אלו מקורן בעיקר בפעילי ימין קיצונים, חוגים של נוצרים אולטרה קונסרבטיבים, אסלאמיסטים ומיעוט של שמאל קיצוני. כל קבוצה בהתאם לנרטיב ולאמונות שלה.
זילות השואה: תמהיל של מכחישי קורונה, ימין קיצוני ובורות מחפירה
במקביל לאנטישמיות המשתוללת ברחבי אירופה ניתן להיווכח, כי מספר חודשים לאחר שהעולם חווה את המגיפה במלוא עוצמתה, החלו מחאות ברחבי גרמניה נגד תקנות הקורונה אותן התקינה הממשלה, כשמפגינים פוגעים בערך השואה ומעזים להשוות בין אותן תקנות לבין הזוועות אותן ביצעו הנאצים. אותם מפגינים משתייכים לימין והשמאל הקיצוני, חורשי הקונספירציות ואף ישראלים המתגוררים בגרמניה. כך למשל, פעיל ימין העז להשוות בין השימוש בציקלון בי לבין החיסון שעתיד לבוא כנגד נגיף הקורונה
דוגמא נוספת, הממחישה את תופעת הבורות בכל הנוגע לשואה קשורה בקעקוע של הדוגמנית ואושיית הרשת העונה לשם כריסי טיגן. טיגן העלתה לעמוד האינסטגרם שלה את הקעקוע החדש שלה, אשר מכיל ספרות המציינות את תאריכי הלידה של בעלה ושני ילדיה. סביר להניח שאותה דוגמנית אינה פעלה מתוך חוסר רגישות, או אנטישמיות, אלא פשוט גילתה בורות ולא באמת התכוונה לפגוע בקורבנות השואה או בקרוביהם. ואולם, אותה בורות יש בה טעם לפגם, שכן היא מבזה את קורבנות השואה, שורדי השואה ומשפחותיהם.
הדוגמנית כריסי טיגן והקעקוע. קרדיט צילום: AFP, מתוך עמוד האינסטגרם
נשוב להפגנות בגרמניה. בכיר בקהילה היהודית גורס שהימין הקיצוני משפיע על תנועת המחאה המכחישה את הקורונה, וטוען כי הם השתלטו לגמרי על ההפגנות. ניתן אף לומר, שהתנועה המכחישה את הקורונה הקרויה “החושבים מחוץ לקופסא”, קשרה יחדיו קבוצות שונות שאין להן דבר במשותף: קבוצות ימין קיצוני, פעילי שמאל קיצוני, קבוצות של אסלאמיסטים, ותומכי קונספירציות נלהבות.
לדוגמא, באחת ההפגנות, אישה צעירה המשתייכת לאותם מכחישי קורונה, העזה להשוות את עצמה לסופי שול שמהווה סמל למופת, לגבורה ועוז, כאשר היא וחבריה התנגדו בשנות ה-30 של המאה הקודמת למשטר הנאצי. סול הייתה חלק מקבוצת מתנגדים שנקראה “הוורד הלבן”, עד שהיא וחבריה נתפסו, נעצרו על ידי המשטרה הנאצית, נחקרו, הואשמו בבגידה ונתלו.
אנרכיה ברשתות החברתיות
ריבוי האפשרויות האין סופי ברשתות החברתיות הינו מתכון ברור לפריצות בכל הנוגע לאנטישמיות. רשתות כמו טיק-טוק, אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וטלגרם, מהוות כר פורה להפצת שנאה כלפי זרים ולאנטישמיות בפרט. התוצאה היא, שממשלות במערב לא פועלות דיין בכדי לעצור את התופעה, שהלכה וגדלה לממדים דרקוניים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.
למרות העובדה שאנטישמיות בגרמניה נחשבת כפשע שנאה, פעילי ימין קיצוני ושאר ירקות מוצאים טכניקות שונות ופשוטות למדי בכדי לעקוף את החוק ולעיתים פועלים ללא מורא מבלי להתחשב בחוק. למשל, על אף העובדה שבגרמניה אנטישמיות נחשבת כפשע שנאה, אותם קיצונים ברשת מחליפים שמות שנחשבים כסטריאוטיפים של יהודים עשירים כמו רוטשילד או רובינשטיין לקיצורים כמו שילד, או שטיין.
השף הצמחוני, המחבר ופעיל הימין הקיצוני התומך בתאוריות קונספירציה: אטילה הידלמן
בהפגנה שהתקיימה ביולי האחרון בברלין, האשים אטילה את הקנצלרית אנגלה מרקל, ואת המיליארדר היהודי הידוע ביל גייטס, כי הם משתמשים במשבר הקורונה כדי להתחיל בקמפיין של רצח עם. הוא אף טען ש”היטלר הוא ברכה לעומת מרקל הקומוניסטית, משום שהיא מתכננת רצח עם של 77 מיליארד בני אדם באמצעות גטאות”, בזמן שהוא משלהב המון בקהל שמנה כ-200 תומכים. אטילה, מצידו מכחיש את היותו אנטישמי, בעוד שהוא מאשים משפחות יהודיות בכך שהן מנסות להשמיד את גרמניה ואת “הגזע הגרמני”.
דוגמא נוספת, לאופן שבו הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה לאנטישמיות בוטה וחסרת מעצורים (וחושפת במקביל את הממשלות באירופה במערומיהן באופן הטיפול בתופעה), היא זכייתה של אפריל בניום צעירה יהודיה שהתמודדה בתחרות מיס צרפת. בניום בת ה-21 זכתה בתואר סגנית מיס צרפת וכל חטאה היה שסיפרה בגאון על שורשיה הישראליים והעובדה שהייתה רוצה לשנות את הדעות הקדומות על ישראלים. כתוצאה מכך, בניום חוותה מתקפה אנטישמית ואנטי ישראלית חסרת תקדים ברשתות החברתיות מצד גולשים המזוהים עם הימין הקיצוני. כך למשל, אחד הגולשים כתב: “תגידו לה שישראל לא קיימת, זו פלסטין”.
חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב התייחס למקרה באומרו: “למרות החוק שהעברנו באסיפה הלאומית כנגד גזענות ברשת, נראה שזה לא מרתיע. אכתוב מחר בנושא לשר הממונה כדי לבדוק האם האכיפה מספקת. כנראה שלא. אני מאוד דואג לצרפת”.
מעבר להפקרות ברשתות החברתיות, אוזלת ידן של הרשויות באירופה, באות לידי ביטוי גם בטיפול ב-אסלאמיסטים אשר מהלכים אימים על יהודים, ונוקטים באלימות וברוטאליות כלפי כל מי שמעז להיות בפהרסיה עם סממן יהודי. כך למשל, דוד (שם בדוי) צעיר יהודי מהעיר שטרסבורג שחווה אלימות מילולית ואיומים פיזיים מצד מוסלמים ברובע בעיר בעת שנשלח מטעם העירייה לצייר על גבי קיר כחלק מאומנות רחוב שבה עוסק למחייתו. כל חטאו של הצעיר היה שהעז ללבוש חולצה ועליה כיתוב של המילה ישראל באנגלית. לאחר שדוד פנה לרשויות והתלונן, אחד התוקפים נאסר לשישה חודשים בלבד.
החולצה אותה לבש דוד ועליה הכיתוב ישראל, בגינה הותקף על יד מוסלמים פורעים
!”יהודים החוצה”
זכויות בעלי חיים קודמות לחופש דת
בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, אישר לאחרונה באופן שערורייתי את ההחלטה של מחוזות וולוניה ופלנדריה בבלגיה שקבעו, כי השחיטה הדתית היהודית והמוסלמית (חלאל) אינם חוקיים. החוק אושר באמצעות התירוץ הקלוש של “דאגה והגנה על רווחתם של בעלי החיים”. דהיינו, השחיטה היהודית (והמוסלמית) לכאורה גורמות לסבל רב של בעלי החיים. לפיכך, החוק החדש קובע שצריך לתת מכות חשמל לבהמה, טרם השחיטה בכדי למנוע ממנה מלסבול. בכך, החוק למעשה מבטל את השחיטה הכשרה שכן, על פי המסורת היהודית, על הבהמה להיות במלוא חושיה לפני השחיטה ולכן החוק הנ”ל מנוגד לחלוטין לאופן השחיטה המתבצעת על פי ההלכה.
יש לציין, שפעילי זכויות אדם במדינה מברכים על החוק. מנגד, השגריר הישראלי בבלגיה עמנואל נחשון התבטא בחריפות וטען שההחלטה הזאת קטסטרופלית לקהילה היהודית, ולמעשה זאת מכה קשה המערערת את חיי הקהילה היהודית באירופה. נחשון צייץ בטוויטר לאחר מכן: “האם סובלנות וגיוון הן רק מילים ריקות מתוכן בעיני אותם מחוקקים”. יש לציין, שפעילי זכויות אדם במדינה מברכים על החוק. מנגד, השגריר הישראלי בבלגיה עמנואל נחשון התבטא בחריפות וטען שההחלטה הזאת קטסטרופלית לקהילה היהודית, ולמעשה זאת מכה קשה המערערת את חיי הקהילה היהודית באירופה. נחשון צייץ בטוויטר לאחר מכן: “האם סובלנות וגיוון הן רק מילים ריקות מתוכן בעיני אותם מחוקקים”.
ראוי לציין שארגונים יהודיים ומוסלמים טוענים שהמקור להחלטה של בית הדין נעוץ בגזירה שניתנה באזור פלנדריה הבלגית עוד בשנת 2017, אשר מנעה את השחיטה המסורתית של בעלי חיים. הללו טוענים שהשיטות שלהם לחיתוך גרונותיהם של בעלי חיים בסכין חדה מביאות למוות כמעט מיידי והשחיטה המסורתית לא גורמת סבל לבעל החיים. כתוצאה מהחלטה זאת, הקהילה היהודית עתרה לבית המשפט החוקתי בבלגיה, כאשר העתירה הונחה לפתחו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי. ראשי הקהילה גייסו במקביל מומחים לשחיטה יחד עם מיטב עורכי דין, בטענה שהשחיטה אינה גורמת סבל לבעלי החיים וכי חופש הדת מאפיל על זכויותיהם של בעלי החיים. בסופו של דבר הטענות נדחו על ידי בית הדין שאימץ את ההחלטה הבלגית ולמעשה סלל את הדרך ליתר מדינות האיחוד האירופי שמחויב כעת להחלטה.
בתוך כך, יו”ר הנהלת הסוכנות היהודית יצחק (בוז’י) הרצוג פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו, כי פנה לראשי מדינות באירופה, והבהיר להם שמעשה זה של איסור על שחיטה כשרה, כמוהו כהוצאה מחוץ לחוק של היהדות עצמה. הרצוג טוען שאיסור זה אף מטיל צל של חשד וחרפה על מסורת בת אלפי שנים, עליהם היהדות מושתת. לדבריו, סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל, אשר כיהן כרב הראשי הראשון לישראל, היה הרב הראשי של אירלנד בשנים 1921-1936. הרצוג הוסיף וטען שסבו המנוח הצליח לבלום יוזמה דומה לאיסור שחיטה כשרה, והוא מודע לתחושותיהם של סביו ושל כל הקהילה באותן שנים שקדמו למלחמה.
“קול קרא, והלכתי, הלכתי, כי קרא הקול”
ניתן להיווכח, כי בעשור האחרון וביתר שאת בעקבות המגיפה, ישנה עלייה חדה באנטישמיות כלפי יהודים באירופה: הן פיזית ומילולית והן ברשתות החברתיות, כפי שנכתב לעיל. ולכן, לא בכדי שיהודים רבים עלו לישראל בשנה האחרונה. כמאמר השיר של חנה סנש: “קול קרא, והלכתי, הלכתי כי קרא הקול. הלכתי לבל אפול”. משום כך, יהודי אירופה מקישים כי כפי הנראה אין להם מה לחפש יותר בתפוצות, ומקומם בציון. על פי דיווחים של הסוכנות היהודית, עלו לארץ למעלה מ-20 אלף יהודים מהתפוצות, כאשר חלק ניכר מהם נטש את מערב אירופה. לא זאת אף זאת, לפי נתוני הסוכנות, כרבע מיליון יהודים צפויים לעלות לארץ ישראל בין שלוש לחמש השנים הקרובות.
הנתונים הללו מאששים את מצבם של היהודים בתפוצות, שכן עוד זה מדבר וזה בא, ואיום נוסף מטיל אימה על חייהם של יהודי אירופה כאשר ישנם מאמצים לאסור על קיום טקס ברית המילה אותו מקיימים יהודים מתקופת המקרא. טקס שעדיין נחשב לחובה דתית ומהווה מעין טאבו. וכך למעשה, לצד מגיפת הקורונה אשר פרצה לחיינו בסערה ושינתה את העולם כולו, מדינות באירופה מנסות למנוע מיהודים לקיים פולחן דתי ולאפשר להם לקיים את מנהיגיהם.
בתוך כך, מהומה רבתי התפרצה בפרלמנט הבלגי, כאשר המפלגה הליברלית דמוקרטית העלתה הצעת חוק לשלילת מימון ממשלתי לברית מילה במדינה. לדברי חבר הפרלמנט היהודי מייקל פרייליך, בניגוד למוסלמים שמבצעים ברית מילה בבתי חולים, היהודים אינם משתמשים בכסף ציבורי כדי לממן את ברית המילה, שכן זהו טקס פרטי דתי, ולכן אין זה ראוי שאזרחי בלגיה יממנו זאת. אולם לא זאת הבעיה, אלא עצם העובדה שפוגעים בחופש הדת, ומעצירת מימון הדרך קצרה לחקיקה נגד טקס המילה. פרייליך טוען עוד שאקטיביסטים מימין ומשמאל מפחידים את הציבור, כאשר הם משווים את ברית המילה למילת נשים ולכאורה פוגעים בזכויות הילד כפי שלכאורה פוגעים בזכויותיהם של בעלי החיים באמצעות השחיטה הכשרה.
בדומה לבלגיה, מבקרי הטקס העתיק במדינות איסלנד, דנמרק ונורווגיה גורסים שהמעשה “אינו אנושי” ופועלים לאסור אותו על אנשים מתחת לגיל 18. כך למשל, הפרלמנט הדני שוקל לחוקק הצעת חוק המציעה לאסור ברית מילה שאינה רפואית. הנרי גולדשטיין, נשיא הקהילה היהודית בדנמרק טוען “שצעד זה הוא האיום החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה על יהודי דנמרק”. כאמור, הפרלמנט הדני עתיד להצביע במהלך המושב הבא על הצעת החוק אותה הגיש מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני ושר הפנים לשעבר סיימון אמיל.
המאבק במגיפה
על מנת לטפל בבריונים כמו אטילה, או קיצונים ובריונים ברשתות כמו אלו שתקפו את סגנית מיס צרפת, נדרש שינוי מהותי במדיניות של אותן ממשלות. מרופסות המובילה לכישלון בטיפול בתופעה, למדיניות תקיפה, אסרטיבית שלוקחת חלק פעיל במדיניות של הרשתות החברתיות. אותן רשתות שהפכו הלכה למעשה לכלי שרת עבור אותם גזענים, ניאו נאצים, אסלאמיסטים קיצוניים ואף מכחישי קורונה (נמנים תחת אותה קבוצה) כמו אטילה. זאת ועוד, נדרשת הגברת האכיפה כנגד אותם פורעים שתוביל להרתעה מצידם וכן שיתוף פעולה בין כלל גורמי הביטחון שיפעלו בסמכות שתוקנה להם לעצור מפגינים בולטים המשסים את ההמון ביהודים, ציונים ומדינת ישראל.
זאת ועוד, הרב מנחם מרגולין, נשיא האיגוד היהודי אירופאי טוען כי, מעבר לעובדה שעל הממשלות לגלות אסרטיביות כלפי אלה המעזים לבצע פשעים נגד יהודים, הדבר המשמעותי ביותר הוא חינוך לצד ההבטחה לחופש דת. לדבריו, הדור שזוכר את רצח ששת מיליון היהודים במחנות ההשמדה הולך ונעלם ולכן, ההיסטוריה של יהדות אירופה חייבת להיכלל בתוך תוכנית הלימודים בכל בית ספר בכל מדינה ברחבי היבשת.
מנגד, בישראל כבר ב-1986 חוקקו חוק איסור הכחשת השואה, כנגד כאלו המפרסמים בכתב או בעל פה “דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות. דינו – מאסר חמש שנים”.
היות וממשלות אירופה מבינות את הצורך להיאבק באנטישמיות, הן מוכרחות לאמץ גישה אחידה באמצעות חקיקה מוסדרת שתעגן את המנהגים היהודיים בחוק, אך נדמה כי אזרחי אירופה סוברים שזכויות בעלי חיים חשובות לכאורה יותר מזכויות וחופש דת. כך למשל, פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים קיצונים שטוענים כי טקס ברית המילה הינו מעשה השווה למילת נשים הכולל הטלת מום והשחתת איבר המין הנשי עד כדי אובדן חייה של הנערה במקרים מסוימים.
ואולם, ייתכן כי הקורונה היא רק אמתלה, ובעוד שחלק מהעולם כבר החל בתהליך של חיסון כנגד הנגיף שיום אחד עשוי להיעלם, האנטישמיות שהיא מחלה עתיקת יומין כאן להישאר לעוד הרבה מאוד זמן.