הציבור בישראל זועק וזועם ברחובות וברשתות החברתיות, נוכח גל הטרור ששוטף את המדינה בשבוע האחרון. מראות ותחושות שנדמה היה שנשכחו אי שם בתחילת שנות האלפיים במהלך האינתיפאדה השנייה, עולים וצפים שוב באזרחי ישראל, אשר דורשים את הדבר הבסיסי ביותר: הזכות לחיות בבטחה בארצנו לכל אורכה ורוחבה.
לשם כך, מדינת ישראל זקוקה לחשיבה מחודשת והטייתה של הספינה לכיוון אחר מזה שאליו היא נעה. המאבק בטרור דורש צעדים מרחיקי לכת ומשמעותיים שלדאבוננו הרב חלקם היו צריכים להתבצע כהפקת לקחים מן העבר הלא רחוק, קרי מבצע “שומר החומות”, חלקם עוד הרבה לפני.
רמלה בוערת. מפגינים ערבים מתפרעים וגורמים נזק רב במהלך מבצע “שומר החומות” (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
על פי פרסום של הכתב לירן לוי בידיעות אחרונות: הצפי של משטרת ישראל שבמבצע “שומר החומות 2”, מוקדי החיכוך בין יהודים לערבים בערים המעורבות: עכו, לוד-רמלה, חיפה, נוף הגליל (נצרת) וירושלים יתעצמו פי 3 ממה שחווינו. בכדי לסבר את האוזן, בסרט הדוקומנטרי “הכתובת על החומה”, שמתאר את המהומות בעיר עכו, מתאר ניצב משנה עיאד פרג’ שפיקד על המהומות בעכו, נאלץ להעביר את מרבית הסד”כ (סדר כוחות) של המשטרה לערים מעורבות אחרות.
למרבה הצער, המהומות לא פסחו על העיר עכו, ובשל העובדה שלא היו מספיק שוטרים מבצעיים, לא היה מי שיעצור את מהומת האלוהים שהכתה בעיר בשל הפרעות, שהסבו לנזק עצום, פצועים והרוגים וביניהם חתן פרס ביטחון ישראל, אבי הר אבן.
זעקתו של המפכ”ל קובי שבתאי (מהרגע שנכנס לתפקידו) לעוד תקנים של שוטרים נענתה במשיכת ידיים מצד הממשלה. המפכ”ל שטען כי עולה הצורך לגייס 5,000 שוטרים נוספים בשלוש השנים הבאות וכן תוספת תקציבית של 5 מיליארד שקלים (חלקה אמור להגדיל את ההכנסה הזעומה של אלו שמוסרים לא פעם את נפשם למען ביטחון המדינה ואזרחיה. עד כה כאמור, התקבלה תוספת של 1000 שוטרים בלבד.
הגדלת מכסת שוטרים בכמות הנדרשת הייתה יכולה להעניק תחושת הביטחון ללא מעט הורים לילדים בבתי ספר וגנים שבסמוך להם שוכנים אתרי בנייה עם פועלים פלסטיניים, כתוצאה מכך, ובשל תחושת חוסר ביטחון, הורים רבים מהססים או נמנעים מלשלוח אותם למסגרות החינוך, דבר שלא ייעלה על הדעת.
להיות במקום הנכון בזמן הנכון: השוטר אלי בן קיקי מגן על קורבן ניסיון לינץ’ סמוך לשער האריות בירושלים, בעת שומר החומות. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
נקודה נוספת משמעותית במיגור גל הטרור הנוכחי שהייתה צריכה להתבצע מבעוד מועד הינה סגירה הרמטית של גדר ההפרדה ששוכנת במספר מוקדים כמו בצפון השומרון, דרום הר חברון ועוטף ירושלים. התפישה של מערכת הביטחון היא עצימת עיניים נוכח כניסתם של פלסטינים בלתי חוקיים בכדי לספק להם מקור תעסוקה בישראל, ובכך “תקטן המוטיבציה” שלהם לבצע פיגועי טרור. זהו משגה חמור ומחדל גדול.
לראיה, אחד המחבלים שביצע את הפיגוע הנורא בבני ברק עבר באחת הפירצות בגדר בצפון השומרון. יש לציין, כי המחדל המתמשך הזה איננו משויך רק לממשלה הנוכחית. כך למשל, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, טען כי הוא מתריע על ההפקרות הזאת כבר מספר שנים.
זאת ועוד, הקלה בתבחינים ובתנאי הסף של אזרחים שומרי חוק להוצאת רישיון נשק, שכן זוהי מכפלת כוח במאבק בטרור. ניתן להיווכח בלא מעט אירועי פח”ע שיכלו להסתיים אחרת, אילולא אותו אזרח בקצה שנטרל את המפגע. בדיוק כפי שאירע היום, כאשר מחבל דקר אזרח ישראלי ופצע אותו באורח קשה בגוש עציון סמוך ליישוב אלעזר. אותו מחבל ארור חוסל על ידי אזרח אחר שנשא נשק ברישיון. כמו כן וכפי שצוין לעיל, בשל מחסור בכוח אדם של שוטרים ואף אנשי כוחות הביטחון כמו חיילי מג”ב, לעיתים לוקח זמן עד שהם מגיעים לזירה, זמן שיכול לעלות בחיי אדם.
למעלה מזה, הגיע העת להעביר את הצעת החוק של ראש השב”כ לשעבר, ח”כ אבי דיכטר שעליה חתומים לא מעט חברי כנסת. על פי הצעת החוק, מחבל בעל אזרחות ישראלית ירצה עונש מאסר ובתומו אזרחותו תשלל לאלתר והוא יסולק לתחומי הרשות הפלסטינית.
ואולם המצב כיום הוא לא פחות משערורייה, שכן מחבלים שרצחו אזרחים ישראלים זכאים לקבל משכורת חודשית מהרשות הפלסטינית, ובסיום תקופת ריצוי המאסר אף זוכים לתהלוכת ניצחון של גיבורים במקום מגוריהם (מזרח ירושלים, ובמשולש).
יתר על כן, אזרחי ישראל גם להם יש אחריות והיא להפסיק להעביר את הסרטונים ברשתות החברתיות של אותם מחבלים מתועבים, הן מבחינה מוסרית כלפי המשפחות שזה עתה בעל כורחן יצטרפו למשפחת השכול, והן כלפי מיגור הטרור. ידוע כי, הטרור מטרתו לזרוע ולעורר פחד בציבור. הסרטונים שרצים ברשתות ולעיתים גם בתקשורת הממוסדת מוסיפים שמן למדורה.
כבר הבוקר צה”ל וכוחות הביטחון פשטו על העיר ג’נין שהפכה בשנתיים האחרונות לבירת הטרור של יהודה ושומרון. ההכרזה של צה”ל לכנות את המצב הביטחוני הרעוע בשם (“שובר גלים”), היא כבר התחלה בשורת הצעדים שדרוש לנקוט. זו העת להתלכד יחדיו כל עם ישראל ולשמור על חוסן לאומי (גם אויבנו מתבוננים בנו ברגעים אלו).
ואולם, על הממשלה הנוכחית מוטלת האחריות המלאה על ביטחון אזרחי ישראל. על העומד בראשה ללמוד מטעויות העבר, להפיק לקחים, לקחת את המושכות לידיים ולקבל החלטות לא קלות, על אחת כמה וכמה עם קואליציה רעועה ממילא הנשענת על האחים המוסלמים ובסופו של דבר להחזיר את ישראל אל חוף מבטחים.