מאפס למאה – ממהומות בהר הבית ובשייח ג’ארח למערכה צבאית בדרום

יום ירושלים תשפ”א אמור היה להיות חגיגה גדולה במיוחד לאחר שנה קשה של משבר בריאותי עולמי. בפועל, הוא נחתם בקול ענות שבור לצד אזעקות עולות ויורדות על הבירה, שעברו אל יישובי העוטף והדרום. נוסף על כך, ניסיון לינ’ץ נמנע ברגע האחרון בזכות תושייתו של שוטר שהיה במקום הנכון ובזמן הנכון. בערב במקביל לאזעקות החלו פרעות ופוגרומים אנטישמיים מצד ערביי ישראל בערים מעורבות שמזכירים אירועים דומים מלפני 80-90 שנה כדוגמת “ליל הבדולח”. בסופו של דבר מדינת ישראל נכנסה בעל כורחה לסבב מול החמאס שלכל הפחות יימשך מספר ימים (שם המבצע: “שומר חומות”), כאשר אנו כבר ביום הרביעי למערכה.
כאמור, מספר גורמים הביאו את ישראל לסבב הנוכחי, אך המרכזי והמשמעותי ביותר טמון בירושלים ונסוב בעיקר סביב סוגיית הר הבית ועלילת “אל אקצא בסכנה”. ניתן להיווכח פעם נוספת, כיצד בכירים פלשתיניים מחממים את הרחוב הפלשתיני וחוזרים על הטענה השקרית שישראל מנסה לפגוע במסגד אל אקצא, הלא הוא המסגד הדרומי במתחם הר הבית.
כך למשל, השייח יוסף אלקרדוואי שהיה לאחד המופתים הפופולריים ביותר בעולם המוסלמי, ונחשב לסמכות הרוחנית המובילה על פי האחים המוסלמים, התבטא לאחרונה בחשבון הטוויטר שלו וכתב כי “יש לסייע לאחינו העומדים על המשמר באלאקצא וכן לאנשי ההתנגדות בעזה ומחוצה לה בכל האמצעים”. כאמור, מכונת ההסתה פועלת ללא הפסקה ומסיתה את ההמון המוסלמי.
זאת ועוד, הפעם האחרונה, שישראל נכנסה לעימות אלים שכמעט וגלש לאינתיפאדה שלישית בעקבות עלילת מסגד אל אקצא בסכנה, הייתה בגל הטרור האחרון בשנת 2015. המוני מוסלמים מוסתים יצאו לפגע נגד אזרחים ישראלים ונגד כוחות הביטחון בשל עלילת שווא שישראל מנסה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית ולפגוע במסגד אל אקצא.
באותם אירועים אלימים בלטה נוכחותן של צעירות פלשתיניות הן בהפגנות ובעימותים אלימים והן בפיגועי דקירה. הפיגועים בוצעו על ידי נשים מכלל המגזרים: כאלו שעוטות ח’יגאב, חשופות פנים, בעלות לבוש מסורתי או מודרני מאופרות עם תיק צד על גופן. זכורה במיוחד אמירתו השנויה במחלוקת של הרמטכ”ל איזנקוט כלפי המחבלת עם המספריים, כשטען שאינו רוצה שחייל “ירוקן מחסנית על נערה בת 13 עם מספריים”.

איור באינסטגרם ובו נכתב: “כל בנות העולם שמות בתיקיהן איפור, אודם ובשמים, חוץ מבנות ארצי-פלסטין ש(בתיקיהן) אבנים, רוגטקה, בקבוק תבערה, סכין ופרח אדום כדי לשתלו על קבר השהידים”. קרדיט: אתר ממרי

גורם נוסף משמעותי שהוביל להתחממות קשור בסרטונים האלימים מצד פורעים ערבים כלפי יהודים בערים מעורבות. מקרה בולט במיוחד היה תקיפתו של הרב אליהו מאלי ראש ישיבת ההסדר “שירת משה” בשכונת ע’גמי ביפו. הרב מאלי רחמנא ליצלן, התעניין ברכישת  נכס שעמד למכירה עבור הישיבה הותקף מילולית ולאחר מכן פיזית. התיעוד עלה ברשתות החברתיות השונות ובעיקר ברשת הטיק טוק והפך לוויראלי.
האירוע הזה לא היה בודד וחריג, אלא חלק ממגמה הולכת וגוברת, שבה צעירים פורעים ערבים ביצעו מעשי אלימות הן פיזית והן מילולית כלפי יהודים (בערים מעורבות), ולאחר מכן מעלים בגאווה לרשתות החברתיות בכדי לצבור צפיות רבות ככל הניתן.
דוגמא נוספת מזעזעת התרחשה בבירה, כאשר צעיר ערבי סטר בחוזקה לבחור חרדי במהלך נסיעה ברכבת הקלה בירושלים ותעד זאת ברשת החברתית טיקטוק. הצעיר הערבי נעצר והועבר לחקירה. גורמים בכירים במשטרה טענו, כי הפרסום של מעשי האלימות הללו צבר תאוצה, ולמעשה יצר מוטיבציה להצטרף ל”טרנד”, ולחקות את מעשי האלימות.
נדמה שריבוי האפשרויות האין סופי ברשתות החברתיות הינו מתכון ברור לפריצות בכל הנוגע לאנטישמיות. רשתות כמו טיק-טוק, אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וטלגרם, מהוות כר פורה להפצת שנאה כלפי זרים ולאנטישמיות בפרט. כפי שצוין במאמרי “אירופה חולה”, כיצד הרשתות החברתיות מפיצות את השנאה היוקדת נגד יהודים וזרים ומיעוטים.

אירוע התקיפה שתועד נגד הרב מאלי

בנוסף על כך, דחיית הבחירות (ביטולן הלכה למעשה) מצד אבו מאזן לרשות המחוקקת הפלשתינית, היוו טריגר עבור החמאס שכן הארגון הבין שבאפשרותו להתחזק בשטחי יהודה ושומרון על חשבון הרשות המקרטעת ופת”ח המפוצל. יתרה מכך, חמאס שרוי במצוקה כלכלית ובמשבר בריאותי בשל נגיף הקורונה, ומבחינתו חיפש אמתלה להתסיס את השטח ולהסית את הכישלון שלו בניהול הרצועה לעבר סכסוך אלים עם ישראל.
זאת ועוד, סוגיית פינוי תושבים פלשתיניים משכונת שייח ג’ראח על רקע החלטת בג”צ גם היא הוסיפה שמן למדורה. ראוי לציין, כי שכונת שייח ג’ראח הינה בעלת משמעות היסטורית בעלת זהות לאומית ודתית הן עבור היהודים והן עבור הערבים. פרופ’ יצחק רייטר מתאר בהרחבה במסמך שנכתב בשנת 2010 אודות השכונה, הרקע ההיסטורי שלה והשלכותיה האסטרטגיות.
לדבריו, בשליש האחרון של המאה ה-19 הוקמה שכונת מגורים יהודית סביב אתר יהודי קדוש שעל פי המסורת היהודית טמון שם קברו של שמעון הצדיק מתקופת ימי בית שני. המשנה מייחסת לשמעון הצדיק את האמרה הידועה: “על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים”. בעת מלחמת העצמאות פונו לאלתר תושבי השכונות היהודיים בעקבות הפצרותיהם של הבריטים. מנגד, ב-1956 הירדנים שהשליטה עברה לידיהם אחרי 48 שיכנו 28 משפחות פליטים פלשתיניים במתחם מגורים שהוקם עבורם בשכונה.
יתר על כן, המשטר באיראן דואג לבחוש מאחורי הקלעים ולחמם את השטח, כאשר הפלונטר הפוליטי אינו נעלם מעיני אויבנו. לדידם, עצם העובדה שמדינת ישראל החזקה בעלת הצבא העוצמתי אינה מסוגלת למשול, הינה הזדמנות שלא תסולא מפז. לא בכדי, ציין רוה”מ בדבריו, כי “אם מישהו חשב שלא תהיה כאן הנהגה מלוכדת עוצמתית וחזקה  בגלל שיקול כזה או אחר  – טעו”. החמאס בראייתו ניסה את כוחו ביצירת משוואה חדשה בשטח, כאשר הוא תובע כי כל פגיעה לכאורה במסגד אל אקצא, או במזרח ירושלים ייענה בתגובת נגד אגרסיבית הכוללת ירי רקטות לשטח ישראל.

גשם של רקטות לעבר ישראל, קרדיט: כיכר השבת

ממשלת ישראל חייבת לפעול במלוא העוצמה נגד החמאס, ולגבות מחיר כבד מהארגון על מנת להשיב את ההרתעה השברירית כל כך. מה שלא ביצענו עם 41 רקטות לפני כשבועיים, מתפוצץ כעת על יישובי העוטף בואכה השרון בתצורת מאות רקטות. באמתחתו של צה”ל שלל אפשרויות אופרטיביות כדי להחזיר את השקט, נדרש רק לתת לו לנצח. עד כה רוה”מ נתניהו ושר הביטחון גנץ מעניקים לדרג הצבאי לבצע את מלאכתו, אך הלחץ המדיני ממשמש ובא מצד ארה”ב והאירופאים.
חשוב לזכור כי, עיניהם של האיראנים, חיזבאללה וסוריה נשואות למערכה המתנהלת כעת בדרום שלא תהיה דומה כהוא זה למלחמת הצפון הבאה (לבנון וסוריה). משום כך, זהו למעשה צורך אסטרטגי ולכן ישראל חייבת להשיג הכרעה ברורה בכדי לאותת לאויבנו מסביב שבוחנים אותנו כעת שלא כדאי להתעסק איתנו.
לא יעלה על הדעת שערביי ארץ ישראל אשר נהנים מכל השמנה וסלתה של מדינת ישראל, מעודדים ותומכים בחמאס באופן מופגן. ממשלת ישראל חייבת לפעול בעוצמה ובנחישות נגד הטרור וכלפי כל מי שמעז לפגוע ביהודים (או בערבים כמובן) בשל רקע לאומני בין אם בירושלים, בהר הבית, שייח ג’ארח וכן ביתר הערים המעורבות.
משטרת ישראל ומערכת המשפט מוכרחות לנקוט ביד קשה באותה המידה נגד אותם גילויי אנטישמיות שמבוצעים בתוך שטחה של מדינת ישראל תוך כדי הטלת עונשים כבדים ומרתיעים כלפי אותם פורעים ערבים (או אותם קומץ יהודים). כמו כן, משטרת ישראל מוכרחה להעניק גיבוי מלא לשוטרים המבצעים את מלאכתם ולתת להם להשתמש בירי חי באם נשקפת סכנה לחייהם היות וכל תפקידם הוא לשמור על שלומם של אזרחי מדינת ישראל באשר הם.

 

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

הרשמו לניוזלטר

קבלו הודעה למייל עם כל פוסט חדש.

עוד בבלוג

הזירה שישראל מפקירה לידי אויבנו

המלחמה כיום אינה מסתכמת רק במאבק מזוין, אלא מתנהל קרב נוסף על התודעה, הנרטיב, על רעיונות ואידאות וכן על הלבבות והתחושות של בני האדם. ניתן